מיחזור
מיחזור
מאת
ורד לב
המלה מיחזור מעלה אסוציאציות שונות ובד"כ מתקשרת עם משהו מאד גדול שצריך לשאוף אליו ברמת הכלל, בגלל כל מיני סיבות (שלא תמיד ממהרים לחשוב עליהן). בכל אופן לא רבים האנשים שהולכים עם הרעיון הזה קצת מעבר ומנסים לראות 'איך אני יכול להשפיע?' 'מה אני יכול לעשות שקשור למיחזור?'.
החלטתי ללקט מעט רעיונות למיחזור ברמה הביתית, דברים פשוטים יותר ופחות, שכל אחד יכול לנסות ולאמץ. חלק מהדברים אפשר לעשות לבד ובחלקם אפשר להיעזר בבני המשפחה, בילדים (שנראה לי מאד ישמחו להתנסות בזה) ואולי אפילו לעשות דברים עם שכנים וחברים.
אמנם קיימת התחושה שאנחנו מאד קטנים ו 'עד כמה נוכל בכלל להשפיע ולשנות', אבל האמת היא שכל אדם שממחזר משהו יכול לשנות- אם זה ברמה הפרטית שלו ושל בני ביתו ואם זה ע"י מתן דוגמא לאחרים וסלילת דרך, כך שמעבר לעשייה הפרטית זו בהחלט גם שליחות.
הדוגמאות הקלאסיות למיחזור באות מתחום המטבח- אוכל- זבל, אבל אני משתדלת גם להרחיב את הגישה הזו לתחומים נוספים בחיים שמתרכזים סביב נושא הצריכה.
כולנו חוטאים מדיי פעם בצריכה לא ממש מודעת וקונים יותר ממה שאנו לגמרי צריכים (כמה אוכל נזרק כל שבוע מהמטבח הפרטי?), או שאנו קונים דברים שאנחנו לא לגמרי צריכים (כי הם יפים, כי ראינו בעיתון, בפרסומת, אצל חברים וכו'). אין דבר רע בלקנות הרבה, אבל יכול להיות ערך רב בעריכת דין וחשבון מדיי פעם, שילווה בסידור הארונות והעברה הלאה של מה שאין לנו צורך בו. זו בעיניי צורה קלאסית של מיחזור- לבדוק מה אנחנו לא צריכים ולהעביר אותו הלאה למי שכן זקוק. אפשר למצוא ארגונים שמעבירים אוכל, בגדים, כלי מטבח, מצעים, ריהוט וכו' לנזקקים. אפשר גם למצוא מסגרות שזקוקות לדברים כאלה, כמו בתי אבות, גני ילדים, בתי- ספר, ספריות, מועדונים למיניהם, מוסדות וכו'.
אפשר גם להתארגן על רשת של אנשים שמעבירה דברים, כמו ספרים, בגדים, כלים שונים וכו'- לא חייבים ולפעמים אין בכלל צורך לקנות הכל חדש.
היום כבר אפשר למצוא מתקני איסוף לחומרים שונים (עדיין לא בפרדס חנה- כרכור), כמו עיתונים, קרטונים, בקבוקי פלסטיק ועוד. אפשר לאסוף את הדברים הללו ולזרוק אותם במרוכז (אם אין באזור). זה יתפוס קצת מקום אולי ולא יהיה כ"כ "נוח", אבל זה כדאי הרבה יותר מאשר סתם לזרוק לפח, בידיעה שהזבל בארץ עדיין לא מופרד ומטופל, אלא סתם נזרק במזבלה שמראש ודאי כבר עולה על גדותיה.
מכל השאריות (בקבוקי פלסטיק וזכוכית, ניירות, עיתונים, כלי כתיבה, מוצרי פלסטיק, גומי וכו') אפשר להכין עבודות יד עם הילדים, או לתת לגן/ בית- ספר. סבתא שלי הייתה מכינה כיסויי כריות מבגדים ישנים.
ברמה האישית ישנם כמה דברים שאני עושה: דבר ראשון מבחינתי הוא שאני משתדלת להשתמש אך ורק בחומרי ניקוי טבעיים עד כמה שאפשר. לא מזמן הגיעה לארץ חברה( ECOVER) שמוכרת את כל חומרי הניקוי שמיוצרים באופן טבעי וידידותיים לסביבה- מה שמאד עוזר. עכשיו אפשר להשתמש לא רק בסבונים, שמפו, משחת שיניים ודיאודורנטים טבעיים, אלא גם בסבון כלים, אבקת כביסה, נוזל כללי לניקוי ועוד. לא יודעת לגביכם, אבל אני ממש שמחתי כשזה נודע לי.
מה שזה אומר, בהבנה הפרטית שלי, הוא שכמויות המים הגדולות ההולכות על נקיון הבית, הכנת ארוחות, הגיינה אישית והשקיה, לא יוכלו להזיק לסביבה בה אנו חיים ובנוסף לכך- יש לנו את האפשרות להשתמש במים הללו לשימוש חוזר. כך שמיד התקנו צינור שמוציא את המים ממכונת הכביסה אל הגינה, המים מהאמבטיה יוצאים גם הם אל העצים והמים בהם אנו משתמשים במטבח יכולים לשמש אותנו לנקיון הבית ולהשקיה. בצורה הזו אנחנו משתמשים בפחות מים וגם יודעים שהללו לא מזהמים את האדמה כשהם מחלחלים אליה.
אנחנו מוצאים עצמנו "ממחזרים" שימושים שונים לכלים שונים במטבח ובשאר הבית. מגשי הביצים הופכים מייד למנבטות ועציצונים, כך גם גביעי היוגורט השונים. אלו עם המכסים משמשים לאחסון המון דברים מקטניות ונבטים ועד למסמרים. המים משטיפת הירקות ומההשריות הופכים להיות מיי השתייה של הכלבים, חתול ותוכים (יש לי תמיד כלי בכיור שאוסף מים משטיפת הירקות, הנבטים ומטפטופים). בקבוקי היין הופכים לבקבוקי שמן, או לאגרטלים (אפשר גם לצייר על בקבוקי זכוכית, לצבוע אותם ולהכין מתנות דקורטיביות). כל הניירות המודפסים מצד אחד זוכים להתהפך ומשמשים להדפסה חוזרת וכדפי טיוטה וציור. שקיות אנחנו משתדלים לצרוך כמה שפחות וגם להן נמצאים שימושים רבים והן אינן מקפחות את חייהן לאחר גלגול חיים אחד בלבד. בכלל בקניות אנחנו משתדלים להשתמש בארגזים שאפשר להשתמש בהם עוד ועוד, או בשקים ותיקים- חבל על השימוש הרב בשקיות הפלסטיק שאינן מתכלות וישארו מסביבנו עוד הרבה אחרי הדור הבא שלנו. אפשר לצרוך מראש מוצרים שעשויים מתוצרת ממוחזרת- כאן יש לנו כצרכנים כוח רב שיכול לעזור ולכוון את היצרנים (מה שגם יעזור מאד להורדת מחירי המוצרים הללו)- מוצרים כמו נייר טואלט, ניירות מכתבים, עטיפות ובכלל יותר מוצרים מתכלים לעומת חבריהם הפלסטיים (ישנו סימן קטן של משולש המורכב מ-3 חצים, המצביע על היותו של המוצר מחומרים ממוחזרים). ישנם מוצרים מיוחדים המיועדים לשימוש חוזר כמו תחבושות הגייניות וטיטולים רב פעמיים.
אך הדבר המביא לנו הכי הרבה נחת הוא זה המקשר באופן ישיר בין המטבח והגינה הקומפוסט. אני מוצאת סיפוק רב בהכנת קומפוסט בכל מיני רמות- גם בידיעה שאוכל אינו נזרק (מה שמנחם מאד אחת בעלת שורשים פולניים כמוני), שאין בזבוז וגם בכך שהשאריות הללו עוזרות לגדל דברים רבים נוספים (עצים, פרחים, ירקות ועוד) וזה דבר שממש אפשר לראות בעיניים.
הרעיון של קומפוסט הוא עתיק יומין, כל גנן מתחיל מכיר בחשיבות הדישון, שמטרתו לשמור על פוריות הקרקע. חשוב ביותר להחזיר לאדמה את המרכיבים בהם היא משתמשת לתמיכה בגידולים (מינרלים, אורגניזמים שונים). שיטות הדישון הכימיות תורמות לדלדול משאבי הקרקע ופוגעות באיזון העדין הקיים בין המרכיבים השונים הלוקחים חלק יחדיו ביצירת פירות האדמה.
מתכון להכנת קומפוסט:
כל אחד יכול להכין קומפוסט. לא צריך להיות ממש מנוסה או בעל שטח אדמה גדול או אפילו גינה. מספיקים כמה מאות מטרים של אדמה, מה שבקלות נמצא בבתים משותפים, בתי קרקע, בתי- ספר וגני ילדים, מוסדות, בתי תנועות נוער וכו'.
העקרון הבסיסי הוא שכל מה שנוצר ע"י האדמה, צריך לחזור אליה: עלים, ענפים, פירות, ירקות, עשבי בר, דשא קצוץ, קליפות אגוזים ודגנים ועוד. לשם כך יש להתחיל ביצירת הפרדת זבל ראשונית, צריך שיהיה בבית פח זבל נפרד לפסולת אורגנית (שאריות פירות וירקות, מאכלים, קליפות ביצים, עצמות, דגים וכו').
אפשר להוסיף לקומפוסט גם נסורת (אסור שתהיה מעצים המרוססים בחומרים כימיים), קש וזבלים של חיות (עופות, בקר, סוסים, יונים, חומרים מקרקעית בריכות דגים ועוד).
הקומפוסט זקוק גם לתוספת אדמה, שתספק מקור לאורגניזמים המפרקים. כדאי להוסיף אדמה לפי הסוג החסר באזור הספציפי.
ניתן להוסיף מינרלים בצורת קמחי סלעים וכדאי גם להוסיף אפר של מדורות ופסולת תנורים.
עפ"י האווארד, מאבות רעיון החקלאות האורגנית, ערימת הקומפוסט צריכה להיות מורכבת מ- 2/3 שאריות מהצומח ומ- 1/3 שאריות מעולם החי בתוספת אדמה ומינרלים.
ערימת הקומפוסט תהיה במקום מאוורר בחצי צל.
את הקומפוסט בונים משכבות של צומח, חי, אדמה עד לגובה של כ- 1.5 מטר. כשהערימה מגיעה לגובהה הרצוי יש ליצור לה חיפוי שיגן עליה מפני קרינה וישמור על הלחות הדרושה לתהליכי הפירוק. לשם כך אפשר להשתמש באדמה, דשא קצוץ, קש, עצים גרוסים (שאפשר למצוא ביערות קק"ל), או במעטה של שקי יוטה. הקומפוסט צריך להישאר לח ומאוורר וכדאי לדאוג לבסיס טוב לניקוז. זה יכול להיות מורכב משכבת ענפים ירוקים, גבעולי תירס, חמניות, ענפי הדרים וכו'. אם האדמה קשה יותר אפשר להוציאה וליצור בסיס מחצץ או חול ועליו לשים את הערימה.
חשוב שחומרים שאינם טבעיים ומתפרקים ו/או מרוססים בחומרים כימיים חזקים לא ייכנסו לערימה (פלסטיק, ניילון, זכוכיות, פסולת בניין וכו').
רצוי להשקות את הקומפוסט, כך שיהיה לח, אך לא יותר מדיי, שלא יירקב.
בתחילה צריכה להיות התחממות של הערימה, כדי להשמיד זרעים ומחוללי מחלות. אח"כ תהיה ירידה בטמפרטורה. אם דואגים להפוך את הערימה מדיי פעם, תיווצר שוב התחממות וזה רצוי מאד, כי תהיה חדירה נוספת של חמצן שתאיץ את פעולת הפירוק.
חשוב לבדוק שאין ריחות של רקבונות, או יותר מדיי זבובים מסביב לערימה. מצב זה יעיד על כך שמשהו בתהליך הפירוק אינו פועל כהלכה, שיש איזשהו חוסר איזון בין מרכיבי הערימה או שהכיסוי לא נעשה בצורה נכונה.
בארץ אפשר לייצר קומפוסט תוך 6-3 חודשים. הקומפוסט יהיה מוכן כשהוא אחיד ופריך ולא ניתן יהיה לראות כבר הרבה שלשולים (נגמר להם כל המזון והם עברו הלאה). פרטים והסברים נוספים אפשר למצוא בספר של שלמה אילן "הגן הפורה" (אפשר להשיג דרך משפחת אילן 9978811-04).
גם אם אין לכם שטח אדמה גדול או בכלל, עדיין אפשר לגדל דברים רבים באדניות (אפשר להכין לבד עם שאריות עצים, כיורים ואמבטיות ישנות ועוד), כמו עשבי תה ותבלין, עגבניות, פלפלים, פרחים וצמחי נוי שונים ולהשתמש בקומפוסט תוצרת בית.
אפשר למצוא היום קומפוסטרים- מתקנים סגורים להכנת קומפוסט, זו בהחלט אופציה.
גם מי שלא ממש מעוניין להתעסק בסוג כלשהו של גננות יכול פשוט לזרוק את הזבל האורגני שלו במקום אחד ובכך להחזיר לפחות לאדמה את מה שנלקח ממנה, ומי יודע אולי הדורות הבאים יעשו בזה שימוש.
בהצלחה והעיקר שתיהנו מכל האלתורים והמיחזורים למיניהם.
ורד לב- מטפלת בתזונה
לייעוץ תזונתי ובישולים 6372906-04 / 527755-058
ורד לב היא נטורופתית N.D., מדריכת הנקה ואם ל-2.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור ועורכת ביקורי בית לפי הצורך.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 "הורים וילדים" http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=41 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.
